חוזר עריכת תכנית לביטוח בריאות פרט – שלילת זכות הבחירה

ביום חמישי האחרון נדהמתי לגלות כי המפקחת על הביטוח במשרד האוצר, שלחה חוזר למנהלי חברות הביטוח, מבלי לפרסמו ב"רשומות", כפי שנהוג במקומותינו. חוזר זה מפרט מערכת הנחיות דרמתיות המשנות לחלוטין את מפת ביטוחי הבריאות המוכרות עד כה. עצם אי פרסומו ב"רשומות" הוא בבחינת התנהלות לא ברורה ובלתי ראויה.

החוזר מתייחס לתכנית ביטוחי בריאות פרטיים אשר יירכשו על ידי הציבור החל מחודש אוקטובר 2015. על פי חוזר זה, התוכניות החדשות מותנות בסעיף "פג תוקפו". כלומר, בתום שנתיים להנפקת הפוליסה ניתן לחדשה בהסכמה מפורשת של המבוטח, בניגוד למצב כיום, שטווח תקפות הפוליסות ארוך או לכל החיים. החוזר אינו מחייב בחינה מחודשת של מצבו הרפואי של המבוטח ומבטל תקופת אכשרה נוספת. 

מנגד, חברות הביטוח יוכלו לעדכן את עלות הביטוח בשיעור תוספת של עד 20%. בנוסף, רשאיות חברות הביטוח לבצע שינויים בתוכניות "לטובת המבוטחים". אולם, מי קובע מהו שינוי ל"טובת המבוטחים"?, כל המבוטחים? מה שטוב לאחד, לעיתים פחות טוב לאחר. 

כפי שציינתי לעיל, חידוש התוכנית מחייבת הסכמה מפורשת של המבוטח. על מי תוטל האחריות לאתרו ומה יקרה אם אובייקטיבית לא אותר ? אותו מבוטח בהחלט עלול למצוא את עצמו ברגע של אמת ללא כיסוי ביטוחי. חוששני כי לאותו מבוטח, במיוחד אם חל שינוי במצבו הרפואי והוא פונה למימוש זכויותיו – זה כבר לא יעזור.

איני יכול להשתחרר מן התחושה כי קברניטי הבריאות בממשלה ובמשרד האוצר שמו לעצמם מטרה נפסדת להסיט את משקל הרפואה הפרטית לטובת הרפואה הציבורית. אמנם אני בעד חיזוק המערכת הציבורית, אבל לשם כך, צריך תקציב. ובינתיים, הרעיון של מניעה מאזרחי המדינה מערכת אלטרנטיבית לבחירתם החופשית במי, מה ואיך ירפאו את מחלותיהם וישמרו על בריאותם וזאת מבלי ליפול למעמסה על הזולת, רעיון זה נלוז שלא לומר שרירותי. זאת ועוד מבלי להזכיר את "קנאת סופרים תרבה חכמה".

רוצה המפקחת להציע מוצרים רזים יותר?, טובים יותר לתפיסתה?, זולים יותר? – אני בעד. שתאפשר זאת בנוסף לתוכניות הקיימות ותאפשר לאזרח לבחור מה נכון עבורו.

נכון להיום, אלפי ארגונים ומעסיקים בחרו להטיב עם עובדיהם והם מעניקים להם ביטוח בריאות קבוצתי – קולקטיב. מאות אלפי עובדים ובני משפחותיהם מבוטחים בתוכניות מסוג זה. התכניות הן רחבות היקף,  איכותיות ובמחירים אטרקטיביים. תכניות אלה תחומות בזמן. בדרך כלל לשלוש עד חמש שנים ומתחדשות לתקופות נוספות לאחר החלת חוזרי האוצר שפורסמו במהלך התקופה. 

לעיתים קרובות, העובד במקום עבודה מסוים, בשלב כלשהו  מחליף את עבודתו ועובר למקום עבודה אחר, או אף פורש לגמלאות. עם סיום העבודה יוכל לעבור ברצף ביטוחי, קרי, ללא צורך בהצהרת בריאות ו/או חיתום רפואי כלשהו, לתוכנית המשך, הדומה בהיקף הכיסויים כפי שהיו לו ערב פרישתו. אולם המעבר לתוכנית פרט חדשה כבר תהיה בתנאים החדשים עם המגבלות המפורטות לעיל. 

מצב זה יוצר מציאות בה, אמנם המעסיק מטיב עם עובדיו בזמן כהונתם, אולם בעת סיום עבודה – מזיק לעובד במעבר לתכנית החדשה.

ראשית, אני מקווה שמישהו שם למעלה במשרד האוצר יתפקח, ינקוט יוזמה, ירד לשטח, ילמד את המציאות, יקלוט את חשיבות זכות הבחירה החופשית בין שימוש ברפואה ציבורית לבין ביטוח בריאות פרטי ויפעל לקיומם לרווחת אזרחי המדינה.

אני קורא לכל חברות הביטוח והעומדים בראשן, לחבור כגוף אחד על מנת להציג את המצב האמיתי, להגן על המבוטחים  ולפעול לשינוי החוזר/הגזירה.

אני פונה ללשכת סוכני הביטוח שעושים עבודתם טובה, לצאת במסע הסברה בקרב החברים במשרד האוצר ולהבהיר להם את משמעות החוזר והשלכותיו.

ולציבור הרחב שעד כה התלבט, ואין ברשותו עדיין תכנית בריאות כלשהי – לרכוש בטרם יחול השינוי ויהיה מאוחר מידי. זה בסדר להתבלט, זה נכון לבדוק. אבל מתלבטים ובודקים כאשר מבוטחים. אם נגלה שטעינו – מקסימום מפסידים פרמיה או שתיים. מוטב לאבד פרמיה או שתיים מאשר למצוא את עצמנו עדיין מתלבטים ובינתיים חל השינוי בתוכניות, או גרוע מכך כבר ארע מקרה הביטוח או חל שינוי במצב רפואי.

שרק נהיה בריאים – עם כל השאר נסתדר,

ניר